קתדרלת צאישי

צאישי הייתה אחת מכהונות הבישוף המרכזיות של מינגרליה, והיום היא גם אחד השחזורים השנויים ביותר במחלוקת בגאורגיה. הכפר שוכן כשנים-עשר קילומטרים מדרום-מערב לזוגדידי, על קרקע חקלאית שטוחה.

מושב צאישי התגבש בסוף המאה השלוש-עשרה, כאשר נערך מחדש הארגון הכנסייתי של אודישי. הבישוף, שכונה צאישלי, היה מן הכמרים רבי ההשפעה במינגרליה ועמד קרוב לחצר דאדיאני.

למבנה עצמו היסטוריה סבוכה. בשורות התחתונות נראים עקבות של בזיליקה מן המאה העשירית או האחת-עשרה; הנפח הנוכחי, כנסייה מכופפת בעלת כיפה, שייך בעיקרו למאה הארבע-עשרה, לבנייה מחדש בימי דאדיאני. במאות שלאחר מכן נפגע ותוקן שוב ושוב.

השחזור בעשורים האחרונים שינה אותו בחדות: אבן חדשה, גג חדש ותוף משוחזר. ממרחק נקראת הכנסייה היום כמבנה חדש, ורבים מחוקרי האמנות אינם אוהבים זאת. את הרקמה של ימי הביניים ממש צריך לחפש בשורות התחתונות, באבנים מגולפות ששימשו שנית, ובשברי הציור ששרדו — יש שכבות מן המאה הארבע-עשרה וגם מן המאות השש-עשרה והשבע-עשרה, אך שתיהן מצומצמות.

הדבר האותנטי ביותר באתר הוא מגדל הפעמונים: מבנה גבוה בן שלוש קומות מן המאה השש-עשרה או השבע-עשרה, ובראשו קומת פעמונים פתוחה. הפרופורציות והלבנים שלו הם הפרט שמצדיק את העצירה.

השחזור עצמו הוא מסמך. הוא נעשה בשנים שבהן בנתה גאורגיה מחדש כנסיות רבות במהירות ובהתלהבות שעלתה על הארכיאולוגיה, ואפשר לראות היכן פוגשת אבן מסותתת חדשה חלוקים ישנים, והיכן החליפה קשת ישרה חדשה קשת שקועה מימי הביניים. אם זו הצלה או אובדן — על כך בדיוק הוויכוח. הבישופות, בינתיים, עדיין קיימת: היא חודשה ב-1995 כבישופות זוגדידי וצאישי, כך שהשם שרד בתואר חי.

החצר גדולה ורגועה, וסביבה חלקות תירס ומטעי לוז. כמעט איש אינו עוצר כאן: אין אוטובוסים, אין קופה ואין שילוט של ממש. חצי שעה מכסה הכול.

בפשטות: אם אתם מחפשים אדריכלות של ימי הביניים שלא נגעו בה, הקדישו את זמנכם לצאלנג׳יחה ולחובי. אם אתם רוצים לראות כיצד חי אתר גאורגי במאה העשרים ואחת ומה שחזור מסוגל לעשות למבנה וגם בו, בצאישי השאלה מוצגת בבהירות רבה מכל מקום אחר.