כנסיית מטחי

מטחי עומדת במקום שבו החלה טביליסי. הסלע שמעל הגדה השמאלית של המתקוורי נשא מעון מלכותי כבר במאה החמישית, בימי וכטנג גורגסאלי, והמסורת מייחסת לו את בניית הכנסייה הראשונה כאן.

המבנה הנוכחי מאוחר בהרבה: הוא נבנה בין 1278 ל-1289 בימי המלך דמטרה השני, בתוכנית צלב-בריבוע עם שלוש אפסידות בולטות. תולדותיו המאוחרות מספרות הרבה על יחסם של השלטונות אל העיר. ב-1819 הפך המנהל הרוסי את הכנסייה לקסרקטין ואחר כך לבית כלא; מקסים גורקי היה בין הכלואים כאן. בתקופה הסובייטית נותרה כלא, ובשנות ה-30 הוסבה לתיאטרון. התפילות חזרו רק בסוף שנות ה-80.

על פי המסורת קבורה בכנסייה שושאניק הקדושה, מרטירית מן המאה החמישית שהיא נושא היצירה העתיקה ביותר ששרדה בספרות הגאורגית.

על המרפסת שלצדה ניצב פסל הפרש של וכטנג גורגסאלי, מעשה ידי אלגוג'ה אמאשוקלי משנת 1967 — אחת הסילואטות המצולמות ביותר במדינה.

ההערכה הכנה היא שהפנים פשוט; כמעט לא שרדו ציורי קיר עתיקים. באים לכאן בשביל מה שבחוץ: הנוף משפת הצוק אל כיפות הלבנים של מרחצאות הגופרית, אל נריקאלה שברכס ממול, אל גשר השלום ואל סיבוב הנהר. בערב, כשהתאורה נדלקת, זו גלויית הנוף של טביליסי.

מן המרפסת מביטים היישר אל המקום שהעיר קרויה על שמו. לפי המסורת צד כאן וכטנג גורגסאלי, פסיון פצוע נפל אל מעיין חם, והמלך ציווה להקים עיר במקום — תבילי פירושו חם, ומי הגופרית עולים עד היום באותו מקום למטה. זו אגדה, אך הארכיאולוגיה מאשרת שאנשים ישבו בסיבוב הנהר הזה הרבה לפניה.