מנזר קוואטאחווי

קוואטאחווי נבנה במקום שאליו איש אינו מגיע במקרה. מן הכפר קאווטיסחווי מתפתל ערוץ צר שבעה קילומטרים אל תוך מדרונות רכס טריאלטי, ורק בעיקול האחרון נגלים חומת המתחם והכיפה.

הכנסייה המרכזית שייכת לשלהי המאה ה-12 ולראשית המאה ה-13, תור הזהב הגאורגי. זהו מבנה צלב-בריבוע מחופה אבן גזית מהוקצעת היטב; התוף נושא קשתות עיוורות ומסגרות חלון מגולפות. העיטור מאופק לעומת סמטאוויסי, אך היחסים הדוקים ומדודים יותר, והחלל הפנימי נדמה גדול בהרבה ממה שהחזית מבטיחה.

בשנת 1400 כבש צבא תימור את המנזר. המסורת הגאורגית מספרת שהנזירים והאיכרים שחסו עימם ננעלו בכנסייה ונשרפו; הפיח על הקירות הפנימיים נקרא כך מאז. היסטוריונים חלוקים אם הוא מתעד שריפה מסוימת אחת, אך עדויות ההרס אמיתיות, והכנסייה תוקנה שוב ושוב לאחר מכן.

בפנים שרדו שברי ציורי קיר מן המאה ה-16 — כהים, פגועים, אך במקומות אחדים עדיין אפשר לקרוא פנים. באותה חומה עומדים גם מגדל פעמונים ומגורי הנזירים. זהו מנזר גברים פעיל: האחים מטפחים מטע ומכוורת, החצר מטופחת, והשקט אמיתי ולא מבוים. הערוץ יפה במיוחד באביב, כשעצי הפרי פורחים, ובסוף אוקטובר, כשהאלון מצהיב.