שוק דזרטיר

כאן טביליסי באמת קונה את האוכל שלה. שוק דזרטיר יושב ליד תחנת הרכבת המרכזית, והשם דבק בו מאז שנות ה-20, כשחיילים שחזרו מן החזית מכרו כאן נשק, מעילים ומגפיים כדי לממן את הדרך הביתה.

היום זהו קודם כול שוק מזון, וכל המדינה נפגשת בו. בהליכה בין השורות תעברו על פני:

• שורת הגבינות — סולוגוני, אימרולי, גבינת גודה מן ההרים, ודמבלחאצ'ו המותסס

• שולחנות תבלינים: חמלי סונלי, חילבה כחולה, זרעי כוסברה, וציפורן חתול הנקראת כאן זעפרן אימרטי

• צ'ורצ'חלה, לדרים, אגוזי מלך, פירות יבשים ודבש

• עשבי תיבול בערמות, טרגון, חמוצים, רוטב שזיפים תקמאלי ואג'יקה

• שורות הבשר והעופות, שבהן נמכרים גם תרנגולים חיים

המחירים לפי קילו ונמוכים בהרבה מן החנויות בעיר. יגישו לכם דברים לטעום; זה מקובל, וסירוב בשורת הגבינות גובל בגסות. אפשר להתמקח, אך זה עדין הרבה יותר מאשר בשוק הפשפשים.

זה אינו שוק מסודר לתיירים. הרצפות רטובות, הריחות חזקים, המעברים צרים וכולם צועקים. בדיוק משום כך הוא שווה שעה: כאן תלמדו על המטבח הגאורגי יותר מאשר בחמש מסעדות.

השוק הולך אחרי העונה בדייקנות, וזו סיבה טובה לבוא פעמיים. האביב הוא עשבי תיבול, סרפדים וניצני ג'ונג'ולי כבושים; יולי ואוגוסט הם עגבניות, אפרסקים וחצילים; ספטמבר ואוקטובר מביאים ענבים, אגוזים ואת עונת בישול הצ'ורצ'חלה; החורף הוא מנדרינות מאג'ריה ושורות ארוכות של בצל. מחוץ לאולמות המקורים, על המדרכה, מוכרים בני הכפרים רק את מה שגידלו בעצמם — לרוב שלושה או ארבעה פריטים על יריעת ניילון, ובדרך כלל התוצרת הטובה ביותר בשוק.