העיירה בולניסי

לבולניסי שתי היסטוריות נפרדות, ורוב המבקרים מכירים רק אחת. חמישה קילומטרים משם עומדת בולניסי סיוני, הבזיליקה מן המאה ה-5 שהיא הכנסייה העתיקה בגאורגיה. העיירה עצמה קיימת רק מ-1818.

היא נוסדה כמושבה גרמנית שוואבית בשם קתרינפלד, ובה התיישבו משפחות מווירטמברג. ב-1921 שונה שמה ללוקסמבורג, על שם רוזה לוקסמבורג, וב-1943 לבולניסי. ב-1826, במלחמת רוסיה-פרס, נפשטה המושבה וחלק גדול מתושביה נהרג או נלקח בשבי; הניצולים בנו מחדש לפי אותה תוכנית. האוכלוסייה הגרמנית גורשה ב-1941.

מה ששרד הוא תוכנית העיירה. הרחוב הראשי רחב וישר באופן חריג, ומשני צדדיו בתי אבן בני שתי קומות תחת גגות רעפים, ועל רבים מהם חרוטה שנת הבנייה מעל הדלת. האבן מקומית: טוף אפור-ירקרק המוכר כאבן בולניסי, אותו חומר שממנו נבנתה בולניסי סיוני ומבנים רבים בטביליסי. הכנסייה הלותרנית לשעבר עומדת באמצע הרחוב.

השכבה השלישית תעשייתית. בולניסי היא מרכז אזור כריית הנחושת והזהב של גאורגיה; מכרה מאדנאולי נמצא בסמוך, בקאזרתי. זה מספק לעיירה מקומות עבודה וגם בעיות סביבתיות שמדברים עליהן כאן בגלוי. כרמים מקיפים את העיירה, ואזור היין של בולניסי צבר מוניטין בעשור האחרון.