מאגר טקיבולי

מאגר טקיבולי הוא חלק ממערך הידרו־חשמלי ולא אתר נופש, ובדיוק משום כך שקט בו. האגם שוכן דרומית־מערבית לטקיבולי בגובה כ-520 מטר, ובצפון מסמן קיר הגיר הלבן של נאקראלה את הגבול בין אימרתי לראצ'ה.

העיירה יושבת בין שני מאגרים שהפרש הגובה ביניהם עולה על שש מאות מטר: שאורי למעלה בשולי ראצ'ה, וטקיבולי למטה. הנפילה הזאת היא שמייצרת את החשמל. המערך אופייני להנדסה הסובייטית ועדיין פועל.

טקיבולי עצמה היא עיירת מכרות. פחם נכרה כאן מאז 1846, והיישוב הוכר כעיר ב-1939. בתקופה הסובייטית חיו כאן יותר מעשרים אלף איש; בשנות התשעים התמעטה האוכלוסייה בערך במחצית. המכרות פועלים עד היום והושבתו יותר מפעם אחת אחרי תאונות קטלניות. בגבעות שמסביב מגדלים גם תה.

מה עושים כאן ליד המים:

• דגים, כפי שעושים המקומיים לאורך החוף

• עורכים פיקניק בצל בגדה הצפונית־מזרחית

• מצלמים את קיר נאקראלה מעבר לאגם, ובעיקר לפנות ערב

שום דבר בקו המים אינו מפותח: אין בית קפה, אין תאי הלבשה, אין שביל מסומן. מפלס המים משתנה לפי צורכי התחנה, ובשלהי הקיץ נחשפת רצועת בוץ. חשבו על זה כעצירה של שעה בדרך למעבר נאקראלה או לראצ'ה, ולא כיעד בפני עצמו.

יש סיבה שנייה לעלות לכאן, והיא הנסיעה עצמה. הכביש מקוטאיסי לטקיבולי מטפס בהתמדה בין טרסות תה ויער אשור, והמאגר הוא הנקודה שבה הנוף משנה אופי: מתחתיו הכול שפלה קולכית, ומעליו מתחילה אבן הגיר של ראצ'ה. אם אתם בדרך לנאקראלה או לאמברולאורי, זהו המקום הטבעי לעצור ולהביט לאחור אל הדרך שעברתם.