מעבר נאקראלה

נאקראלה הוא המקום שבו נגמרת אימרתי ומתחילה ראצ'ה. המעבר נמצא בנפת טקיבולי בגובה כ-1,230 מטר, על כביש טקיבולי–אמברולאורי, הדרך הראשית אל ראצ'ה מן המערב.

נאקראלה הוא גם שמו של רכס הגיר. הקיר הלבן, כמעט אנכי, נמתח כשלושים ק״מ מעל עמק טקיבולי ונראה מרחוק; הוא היוצר את הגבול הטבעי בין שני החבלים ההיסטוריים.

מה רואים מלמעלה:

• בדרום, עמק טקיבולי, המאגר ומעברו השפלה הקולכית

• בצפון, כפרי ראצ'ה, מאגר שאורי וגוש חוואמלי

• במזרח, רכס צחראג'ווארי, ובמזג אוויר בהיר גם רכס הקווקז הראשי מאחוריו

מן המעבר יוצא שביל הליכה לכיוון צחראג'ווארי: שלוש עד ארבע שעות על אחו אלפיני לאורך שפת קיר נאקראלה. זו אחת ההליכות היומיות הטובות בהישג יד מקוטאיסי, ואינה קשה טכנית, אך אין מים לאורך המסלול.

על המעבר עצמו כמעט לא בנוי דבר — כמה מפרצי עצירה, דוכן שמוכר דבש וצ'ורצ'חלה בעונה, ורוח. כדאי לעצור לפנות ערב, כשערפל יורד על השפלה ורק ראש הקיר עדיין מואר.

כדאי להבין את הקיר עצמו. זהו לוח של אבן גיר קרטיקונית שהורם והוטה לאורך שולי רכס ראצ'ה, ובסיסו מנוקב מערות ומעיינות — אותו סלע היוצר את הקרסט של אוקריבה ממערב. מאחורי השפה מתיישרת הקרקע לאחו: בקיץ מעלים לכאן בקר וקוצרים חציר. ביוני האחו מלא פרחי בר, ובסוף אוגוסט הוא כבר יבש וצהוב.