קתדרלת ראוויסי

את ראוויסי זוכרים בזכות החלטה אחת. בשנת 1103, כשדוד הבנאי היה עדיין מלך צעיר והמדינה נקרעה בידי אצילים משלה, הוא כינס כאן ובאורבניסי הסמוכה ועידת כנסייה. ועידת ראוויסי-אורבניסי הדיחה בישופים שקנו את כסאם או קיבלו אותו בירושה משפחתית, קבעה כללים חדשים למשמעת הכמורה, והכפיפה את הכנסייה בבירור לסמכות המלך. זו לא הייתה רק רפורמה דתית: היא שיחררה את ידיו של דוד מול האצולה.

המבנה שרואים כיום אינו זה שאירח את הוועידה. גרעינו מן המאה ה-8 או ה-9, אך הוא נבנה מחדש כמעט כולו במאות ה-16 וה-17 ותוקן שוב במאה ה-19. התוצאה היא כנסייה מכופפת מסיבית ורחבה, כבדה ומעודנת פחות מארתאצמינדה או מסמטאוויסי, אך מרשימה בגודלה. עבודות אבן ממאות שונות נקראות היטב בקירות, והנדבכים מחליפים צבע וגודל באמצע הגובה.

החצר רחבה, עם חומת מתחם ומגדל פעמונים. בפנים העיטור מאוחר ברובו, ורק שרידים קלושים של ציור עתיק. הקתדרלה פעילה ומשמשת מרכז אמיתי לכפר; בימי ראשון היא הומה, חיה ולא נשמרת כאנדרטה.

ראוויסי ואורבניסי מרוחקות שמונה קילומטרים זו מזו, וראייתן יחד הגיונית הרבה יותר מראיית כל אחת לחוד: האחת בזיליקה מוקדמת והשנייה כנסייה מכופפת מאוחרת, ושתיהן נושאות את סיפור אותה ועידה.