מבצר וכנסיית קווטרה

קווטרה היא צמד מוזר: עיר מבוצרת נטושה וכנסייה זעירה וכמעט מושלמת. היא עומדת כמה קילומטרים מאחמטה על גבעה מיוערת עצמאית, בצד הדרך העולה לעבר עמק פנקיסי.

בימי הביניים המוקדמים היה כאן אחד ממושבי הדוכסים של קחתי. הכרוניקות מכנות את קווטרה עיר בין המאה השמינית לעשירית; אחר כך התרוקנה והיער כיסה אותה. לאורך הרכס עוד אפשר להתחקות אחר קו החומה, יסודות מגדלים ובורות חצובים, כולם קבורים למחצה בעשב ובשורשי אלון.

אבל הסיבה להגיע היא הכנסייה. מבנה ארבע-הקונכיות הזה מן המאה העשירית מודד בפנים חמישה או שישה מטרים בלבד — קפלה למשפחה שלטת ולא לקהילה. הפרופורציות מדויקות עד כדי כך שתצלום אינו מוסר שום תחושת קנה מידה; מי שמגיע בפועל מופתע לרוב מכמה שהיא קטנה.

הכיפה מכוסה ברעפים מזוגגים בכחול-ירוק. זהו שחזור מאוחר ולא הגימור המקורי, ומקפידים רואים בו מלאכותיות; אך החרוט הכחול המבצבץ מתוך היער הירוק הפך לתמונה שבה מזהים את קווטרה.

בפנים אין כמעט דבר: אבן חשופה, איקונה אחת, מעמד נרות. הביקור עוסק באדריכלות. זו הכנסייה המקומרת הגאורגית מצומצמת ליסודותיה ומבוצעת בלי קו מיותר אחד, וקל לקרוא אותה כאן הרבה יותר מאשר בקתדרלות הגדולות שבעמק.