טיאנטי

טיאנטי היא החלק של מצחתה-מתיאנטי שכמעט שום מבקר אינו רואה, והסיבה הוגנת: אין כאן מונומנט אחד שכדאי לחצות בעבורו את המדינה. במקומו יש אגן הררי רחב ושקט בגובה 1,100 מטר, מוקף יער אורן ואשור, על האיורי העליון — נהר שיסיים את דרכו מאות קילומטרים משם, במדבר-למחצה של קאחתי.

העיירה קטנה, נמוכה וסובייטית בתכנון: כיכר מרכזית, שוק שפועל בבקרים ורחוב ראשי אחד ארוך. משפחות מטביליסי מחזיקות כאן בתי קיץ מזה דורות, כי באגן נשמר אוויר קריר ויבש בזמן שבבירה שלושים וחמש מעלות. זו הסיבה האמיתית לבוא: לנשום, ללכת ביער ולאכול, ולא לסמן אתרים.

סביב מה כדאי לבנות יום:

• מאגר סיוני מדרום לעיירה, אגם ארוך של מים ירוקים על האיורי, עם דיג, דרכי עפר לאורך החוף וכמעט בלי בנייה

• יערות האורן והאשור ברכסים שמסביב, חרושים דרכי כריתה שההליכה בהן קלה, ובספטמבר ובאוקטובר הן קרקע פטריות טובה

• חורבות מצודת בוצ׳ורמה על גבעה במורד האיורי, אתר מן המאה העשירית ובו שרידי כנסייה בעלת כיפה בתוך החומות

• הנסיעה עצמה, שהיא האטרקציה האמיתית: הדרך מז׳ינוואלי חוצה רכס מיוער בסדרה ארוכה של סיבובים וכמעט בלי תנועה

בחורף טיאנטי מתרוקנת והרבה ממה שפתוח באוגוסט נסגר. סוף ספטמבר, כשהאשור מחליף צבע והאוויר מתחדד, הוא כנראה השבוע הטוב בשנה כאן.