הגן הבוטני הקולכי של קוטאיסי

הגן הבוטני של קוטאיסי נוסד ב-1840 והוא מן העתיקים בגאורגיה. הוא שוכן על גדת הריוני, כקילומטר מן הכיכר המרכזית: הולכים לאורך הטיילת מגשר השרשרת ועולים לכיוון רובע ספיצ'חיה.

הגן החל כמשתלה, ניסיון להרגיל מינים סובטרופיים לאקלים הרך והלח של אימרתי. היום עומדים בו זה לצד זה ילידי היער הקולכי האמיתיים — זלקובה, אלון אימרתי, אשכרוע — לצד מגנוליה, במבוק, ברוש ומחטניים שהובאו מבחוץ. הגן קטן ושעה מכסה אותו כולו; השבילים מישוריים, הצל נדיב, וסנאים עובדים בין הענפים.

דבר אחד מסוים מביא לכאן את רוב המבקרים: אלון בן ארבע מאות שנה שבתוך גזעו החלול חצובה קפלה זעירה. נכנס בה אדם אחד, שניים בדוחק — איקונה, מעמד נרות ועץ חשוף. זה לא מקדש עתיק ולא מונומנט אדריכלי, פשוט דבר מוזר ונוגע ללב, ותושבי קוטאיסי אוהבים אותו.

הגן משתלב יפה בין שתי התחנות האחרות בעיר: גבעת בגראטי מתנשאת מעליו, והמוזיאון ההיסטורי במרחק עשר דקות מעבר לנהר. אם יש לכם שלוש-ארבע שעות בקוטאיסי ונמאס לכם מכנסיות, כאן חוזרים לנשום.

באביב פורחות המגנוליות והגן במיטבו; בקיץ קריר בו מורגשות מן הרחובות; בסתיו הצבע יפה. החורף מפשיט חלק גדול ממנו, אך החלקים ירוקי העד מחזיקים.

הגן עדיין מתפקד כאוסף ולא כפארק: על השלטים שמות לטיניים, הערוגות מקובצות לפי מוצא, וספסלים מוצבים לאורך הציר המרכזי. בבוקר של יום חול תחלקו אותו עם כמה גמלאים, הורים עם עגלות ואולי קבוצת בית ספר. זהו אחד המקומות שבהם קוטאיסי מפסיקה להתנהג כעיר על מסלול תיירים.