מעבר ג׳ווארי ואנדרטת הידידות

שבעה קילומטרים מעל גודאורי מגיע כביש הצבא לשיאו, ומעט מתחת למעבר ניצב המבנה המוזר ביותר על הכביש: מרפסת בטון חצי-עגולה התלויה מעל שפת עמק השטן, וקירה הפנימי מכוסה פסיפס.

אנדרטת הידידות בין רוסיה לגאורגיה הוקמה ב-1983 לציון מאתיים שנה לאמנת גאורגייבסק, ההסכם מ-1783 שהעביר את ממלכת קרתלי-קאחתי לחסות רוסית. ציור הקיר, מעשה קבוצת אמנים מטביליסי, נמתח לאורך כל הקשת באריחים בהירים ומציג סצנות מתולדות שתי המדינות עם ציטוטים מרוסתאוולי ומפושקין. מבחינה פוליטית האנדרטה הזדקנה רע ורגשות הגאורגים כלפיה מורכבים; מבחינה חזותית היא עובדת, כי מאחורי המעקה צונחת הקרקע כמה מאות מטרים היישר אל קערה ירוקה של עמק.

מעבר ג׳ווארי עצמו, 2,379 מטר, נמצא כמה קילומטרים צפונה והוא דרמטי הרבה פחות: אוכף רחב עם שלט, קו פרשת המים בין האראגווי הזורם דרומה לבין הטרגי הזורם צפונה. סביבו עומדים הדברים שמאפשרים למעבר לתפקד: מנהרות בטון נגד מפולות שלג מן התקופה הסובייטית, מוטות שלג, ובמורד לכיוון קובי מדרגות טרוורטין ומעיינות מינרליים, שבהם צבעו מים עתירי ברזל מדרונות שלמים בכתום.

זהו הקטע של כביש הצבא שנסגר. בין נובמבר לאפריל נחסם הכביש מעל המעבר בלי התראה בשלג כבד, לפעמים לשעות ולפעמים ליומיים-שלושה, ומשאיות עומדות בתורים בגודאורי ובקובי. כאן גם מתחלף מזג האוויר: שמש בטביליסי, גשם בפסנאורי ולבן מוחלט כאן. פרויקט מנהרה שנמצא כעת בבנייה נועד לעקוף את הקטע הזה.