ארמאזציחה-באגינטי

לפני שמצחתה הייתה עיר נוצרית היא הייתה עיר אלילית, וארמאזציחה שימשה מצודתה. החורבות שוכנות על מדרגת קרקע בגדה הימנית של המטקוורי, ממש מול שפך האראגווי, וכשמעליהן בקו הרקיע מנזר ג׳ווארי. כמעט איש אינו מגיע לכאן, וזה גם הקסם וגם הבעיה: אין שילוט ראוי לקריאה, אין קופה ואין צל.

שם העיר בא מארמאזי, האליל הראשי של קרתלי הקדם-נוצרית, והיא שימשה מושב מלכי איבריה מן המאה השלישית לפני הספירה בערך. סטראבון וסופרים רומיים מאוחרים ידעו עליה. בשנת 65 לפני הספירה עלה בעמק צבאו של פומפיוס; העיר נבנתה מחדש, פרחה תחת השפעה רומית במאות הראשונה עד השלישית לספירה, ולבסוף נהרסה בידי המצביא הערבי מרואן בן מוחמד בשנות ה-730.

חפירות שיטתיות החלו ב-1937 בהנהלת אנדריה אפאקידזה ונמשכו עשרות שנים. מה שאפשר לעבור בין שרידיו היום, רובו בגובה הברך:

• יסודות אולם קבלה בעל שישה עמודים, ובסיסי האבן שלהם עדיין עומדים בשורה

• בית מרחץ בסגנון רומי ובו עמודי הלבנים של החימום התת-רצפתי שלמים

• מרתף יין ובו פיות כדי החרס הקבורים ברצפה

• קטעי חומת עיר מאבני גזית גדולות ובור מים מדורג

בערוץ הצדדי ארמאזיסחווי, מרחק קצר משם, מצאו הארכיאולוגים את קברי הפיטיאחשים, המשנים ששלטו בשם המלכים. הכסף הרומי, אבני החן המפותחות והזהב שנמצאו בהם הם מן החפצים המשובחים במוזיאון הלאומי בטביליסי, ומצבת ארמאזי הדו-לשונית המפורסמת, ביוונית ובכתב הארמי המקומי, יצאה מאותה חפירה ב-1940. דבר מכל זה אינו נמצא כאן. בואו בשביל האתר ותוכנית העיר, לא בשביל החפצים.