צחלטובו

צחלטובו תוכננה כחלון הראווה של רפואת המרחצאות הסובייטית, והיום היא אחת העיירות המוזרות בגאורגיה. מים רדוניים‑פחמתיים עולים כאן בטמפרטורה של 33–35 מעלות, חמים דיים לשימוש בלי חימום, ועד שנות החמישים תוכנן סביבם היישוב כולו: פארק מרכזי עגול ובו בתי המרחץ, וסביבו טבעת בתי הבראה לאורך שדרות רחבות.

בשיאה קלטה העיירה כ‑125 אלף מבקרים בשנה, רבים מהם ברכבות ישירות ממוסקבה. בין שנות השלושים לשנות השמונים נבנו כעשרים בתי הבראה, כל אחד בבעלות משרד ממשלתי או איגוד מקצועי אחר — המתכת, המכרות, הגיאולוגים, הרכבת, איווריה, סקארטוולו. אחדים הוקמו לאחר 1945 בידי שבויי מלחמה גרמנים. בבית המרחץ מספר 9 שרדו תבליט של סטלין והבריכה הפרטית שבה השתמש.

התמוטטות ברית המועצות שמה לכך קץ. משנת 1993 אכלסו את המבנים הריקים משפחות שנעקרו מאבחזיה, ובמשך שלושים שנה חיו אנשים באולמות העמודים ותלו כביסה בין עמודי שיש. רובם שוכנו מחדש, והמבנים נמכרים כיום למשקיעים: אחדים בשיפוץ, אחד או שניים שבו לפעול כמלונות, והשאר עומדים פתוחים, בלי גג, ומתמלאים אט אט בעצים.

מה שעושים כאן זה ללכת. הפארק המרכזי מטופח וללא תשלום, ובו מעיינות, בתי קפה ובתי המרחץ הפעילים. מעברו ההריסות אינן שמורות והן צילומיות מאוד: הרוטונדה של מדיאה, גרם המדרגות של איווריה, אולם הנשפים המתקלף של שאחטיורי.

שתי אזהרות. זה אינו מוזיאון: רצפות חסרות, אין תאורה, ובכמה בניינים עדיין מתגוררים אנשים, אז שאלו לפני שנכנסים. והעיירה משתנה מהר — בית הבראה שפתוח בעונה אחת עשוי להימצא בעונה הבאה מאחורי גדר בנייה.