אגם בזאלטי

בזאלטי הוא אגם קטן שתופס בזיכרון הגאורגי מקום גדול בהרבה מגודלו. זהו סגלגל מים רדוד ברוחב כקילומטר בגובה 880 מטר, מוקף גבעות מיוערות נמוכות, ארבעים דקות צפונית למצחתה וכמה קילומטרים מכביש הצבא. פיזית אין בו דבר יוצא דופן. תרבותית זהו אחד השמות המוכרים במדינה, והסיבה היא שיר.

ב-1883 פרסם איליה צ׳אווצ׳אוואדזה את «אגם בזאלטי», שנשען על אגדה מקומית: בקרקעיתו מונחת עריסת זהב ובה תינוק ממשפחת המלוכה, הממתין ליום שבו תשוב גאורגיה להיות שלמה. צ׳אווצ׳אוואדזה כתב תחת שלטון רוסי, וכל קורא גאורגי הבין למה מרמזת העריסה. השיר עדיין נלמד בבתי הספר, ולכן גם מי שמעולם לא ראה את האגם מכיר את שמו.

את המים מזינים מעיינות וגשם ולא נהר, וזה חריג, והמפלס כמעט אינו משתנה במהלך השנה. האגם רדוד, כשבעה מטרים במקום העמוק ביותר, ולכן הוא מתחמם מהר, ועד יולי נעים בו באמת לשחות — הרבה יותר מן המאגר הקר בז׳ינוואלי הסמוך. דגי קרפיון ואחרים נדוגים כאן, בעיקר בידי מקומיים עם חכות ארוכות.

החוף דו-פרצופי. בצד המזרחי רצועה של מלונות, בתי קפה וחוף קטן עם סירות דוושה, שוקק בסופי שבוע בקיץ וסגור בחורף. החופים המערבי והדרומי שקטים: קנים, מרעה ושבילים בין הגבעות. הקפה שלמה של האגם על קרקע לא סלולה אורכת כשעה וחצי.

מחוץ לעונה המקום עגום: מים אפורים, תריסים סגורים ובוץ. בין יוני לספטמבר זו דרך טובה לשבור את הנסיעה צפונה — שחייה, מנת פורל, ותוך שעתיים שוב על הכביש המהיר.