מבצר מורי

מורי הוא המבצר שמעולם לא נכבש. הוא עומד על צוק תלול מעל צאגרי בגובה כ-670 מטר, ומשקיף על עמק הצחניסצקאלי לשני הכיוונים. העמדה הזאת עשתה אותו למרכז המדיני והכלכלי של לצ'חומי — המחוזות ההיסטוריים סקווימניה וטאקוורי — במשך מאות שנים.

המכלול נמתח ממזרח למערב בשלושה חלקים, והמסורת נותנת לכל אחד מהם שם בציווי: "הכה חזק", "קדם את פניהם היטב" ו"אל תיתן לאיש לעבור". הראשון מגדל תצפית קטן, נקודת הבידוק הראשונה בדרך למעלה; המבנה המרכזי עומד גבוה יותר, ולצד המגדל המערבי שרידי מנזר.

המבצר נצור פעמים רבות, ובכללן בפשיטות עות'מאניות, ובכל פעם עמד. הסיבה פרוזאית: הסלע לא היה בר טיפוס, ולחיל המצב היו גם מים וגם מלאי.

ב-2018 נסלל בצלע הצוק שביל מדורג ומואר, ומאז העלייה קלה בהרבה — קודם לכן היה זה טיפוס של ממש. מלמעלה נמתח עמק הצחניסצקאלי אל המרחק, גגות צאגרי ממש מתחת, וכפרי סוונטי התחתונה נראים מצפון.

לאורך כל ימי הביניים הייתה לצ'חומי ארץ שנויה במחלוקת, שתבעו לעצמם לסירוגין בית דאדיאני מסמגרלו ומלכי אימרתי, ומורי היה הקשר: מי שהחזיק בו החזיק בעמק. כשעבר המרכז המנהלי ב-1867 מטה אל צאגרי, איבד המבצר את תכליתו והתרוקן — העיירה של היום שלמטה היא יורשתו הישירה של מורי. בתוך החומות עדיין נראים שרידי מערכת אגירת המים, וזה היה הדבר החשוב ביותר בעת מצור.

באביב ובסתיו, כשהעלווה דלילה, הבנייה נקראת בבירור רב יותר; באמצע הקיץ הצמחייה מכסה חלק ניכר מן החומות. בחשכה נראה המבצר המואר גם מן העיירה.