מנזר מגווימבי

מגווימבי מסתתר מתחת לגג סלע ומרחוק קל לפספס אותו. המנזר עומד בקצה המזרחי של צ'יאטורה, גבוה מעל גיא הקווירילה, והמקטע האחרון של הגישה הוא שביל צר החצוב בסלע, שהולך על שפת המצוק ישר אל החצר.

השם בא מן המילה הגאורגית למערה: הכנסייה המרכזית נבנתה בתוך חלל טבעי באבן הגיר, וחלק מקירה הצפוני הוא הסלע עצמו. המכלול מתוארך למחצית השנייה של המאה ה-13. הכנסייה הראשית היא בזיליקה דו־אולמית, ולצדה כנסייה קטנה של קתרינה הקדושה; מגדל הפעמונים ומבני המגורים הם תוספות מן המאה ה-19, וקהילת נזירות שבה והתיישבה כאן ב-2014.

בפנים שרדו שברי ציורי קיר. על הקיר הצפוני של האולם מצוירים המייסדים — ראטי, שליט ראצ'ה, אשתו רוסודן ואחיו ניאניה — דיוקן קבוצתי נדיר של משפחה שלטת אזורית מימי הביניים. הקיר הדרומי צויר מחדש במאה ה-16, ולכן שתי ידיים שונות מאוד יושבות זו לצד זו. גם על הקיר הדרומי החיצוני של כנסיית קתרינה נשמר ציור, שחוק אך עדיין קריא.

הרושם כאן נובע מן המיקום יותר מן האדריכלות. תקרת הסלע תלויה כשני מטרים מעל גג הכנסייה, בגשם המים זולגים על פניה, ומן החצר נשקפים בבת אחת הגיא וערמות פסולת המכרות. מאה מטר מעל העיירה, הרעש התעשייתי של צ'יאטורה כמעט אינו מגיע.

הניגוד הזה הוא חלק גדול מן הקסם. מן החצר נראים עמודי הרכבל וגגות עיירת מכרות סובייטית, ומיד מאחוריכם כנסייה מן המאה ה-13 הבנויה בתוך המצוק. אור הבוקר מגיע אל החזית, ומראשית אחר הצהריים משליך גג הסלע צל על כל המרפסת — טוב לציורי הקיר, פחות טוב לצלמים.