שמורת גארדבאני

גארדבאני אינה אתר ביקור רגיל ואינה מנסה להיות כזה. השמורה מגינה על כ-3,500 הקטרים של יער מישור ההצפה של המטקווארי בדרום-מזרח הרחוק של המדינה, סמוך לגבול אזרבייג'ן, בגובה 280 מטר — מן השטחים הנמוכים והחמים בגאורגיה.

מה שנשמר כאן הוא טוגאי: חורש גדות שהסתגל להצפות תקופתיות. צפצפה, ערבה, אלון ובוקיצה גדלים סבוכים יחד עם מטפסים וסבך צפוף, בתחושה קרובה יותר לג'ונגל סובטרופי מאשר ליער אירופי. חורש כזה השתרע פעם לאורך כל המטקווארי התחתון; היום נותרו ממנו שברים במקומות בודדים. השמורה הוקמה ב-1957 וקיבלה מאוחר יותר מעמד של שמורה מנוהלת. הטוגאי תלוי בהצפות, וסכרים במעלה הזרם עשו את זרימת המטקווארי אחידה בהרבה מבעבר; היער מידלדל כתוצאה מכך, ולכן השטח הקטן הזה חשוב יותר מכפי שגודלו מרמז.

בעלי החיים הם הסיבה לבוא: תן, חזיר בר, גירית, חתול בר, וריכוז גבוה של ציפורים — אנפות, קורמורנים ומגוון טוב של דורסים. נדידת האביב היא התקופה המעניינת ביותר. זהו מקום לצפרים ולאוהבי יער שקט, לא לסיור חטוף.

התמונה הכנה היא שכמעט אין תשתית. אין שבילים מסומנים, אין מרכז מבקרים ואין שירותים, ודרכי הגישה הן דרכי עפר חקלאיות. בקיץ חם מאוד והיתושים בלתי נלאים. מרץ עד מאי וספטמבר עד נובמבר הם החלונות ההגיוניים.