שואמטה העתיקה

בשואמטה העתיקה עומדים זה לצד זה שלושה שלבים בבניית הכנסייה הגאורגית. השם פירושו "בין ההרים", וזה מדויק: הכנסיות יושבות במדרון הצפוני של רכס גומבורי, בתוך יער אלון וגרביל צפוף, כמה מאות מטרים מכביש טלאווי.

הקבוצה קומפקטית וקלה לקריאה:

• הבזיליקה בת שלושת האולמות, העתיקה מכולן, מן המאה החמישית, בעלת קירות אבן כבדים וחלונות צרים כחריצים

• הכנסייה המקומרת הגדולה מן המאה השביעית, בתוכנית ארבע-קונכיות שחוזרת על ההיגיון של ג'ווארי שמעל מצחתה בגרסה פשוטה ומוצקה יותר

• הכנסייה המקומרת הקטנה מאותה תקופה, מוקטנת עד כדי כך שהיא נראית כמעט דגם של שכנתה

בפנים שרדו שברי ציורי קיר, שחוקים ואפלים, אך את הדמויות בקונכת האפסיס עוד אפשר להבחין. חלל הפנים קטן וחשוך במתכוון: כנסיות גאורגיות קדומות הכניסו מעט מאוד אור, והמעבר מן היער המואר חד.

מה שמייחד את המקום הוא השקט. אין כאן עוד קהילת נזירים פעילה, ואוטובוסי תיירים נוסעים בדרך כלל ישר אל מנזר הנזירות בשואמטה החדשה, שני קילומטרים הלאה. לא פעם כל הקרחת כולה שלכם. בסתיו הגרביל מצהיב ומפזר כתמי אור על האבן האפורה; באביב העשב מגיע עד הברך והקרקע נשארת רכה שבועות.

התייחסו לזה כאל עצירה של חצי שעה ולא כאל יעד בפני עצמו. אבל בדרך לטלאווי חצי השעה הזו משתלמת, והיא נותנת הקשר טוב לכנסיות המאוחרות והמפוארות הרבה יותר שבהמשך העמק.