וניס קוובבי

וניס קוובבי עתיקה מוורדזיה בארבע מאות שנה, ולמען האמת פראית ממנה בהרבה. המכלול נוסד במאה ה-8, ובקיר הטוף התלול חצובים כמה מאות חדרים, מסודרים בכמה מפלסים ומחוברים במנהרות צרות, במדרגות חצובות ובפירים. זה אינו מנזר אחד אלא יישוב אנכי שלם שנחצב בסלע.

בסוף המאה ה-12 הוקמה לרוחב החזית חומת מגן עם פתחים מקושתים, צמודה ממש אל הצוק. אותה רואים מן הכביש ובה פוגשים ראשונה. מאחוריה מתחילות המערות עצמן: חדרי אוכל, תאים, בורות מים וקפלות.

יש כאן שתי כנסיות: גאורגיוס הקדוש במפלס התחתון, וקפלה קטנה כמעט בפסגה, שאליה מגיעים דרך מנהרה צרה ובסולם ברזל. החלק העליון הוא המבחן האמיתי: הפתחים נמוכים, למדפי הסלע אין מעקה, ומתחת חמישים מטר של תהום. מי שאינו שלם עם גבהים כדאי שיעצור במפלס התחתון, שמצדיק את הנסיעה גם בפני עצמו.

ורדזיה היא האתר המפורסם, אך השניים היו פעם חוליות בשרשרת הגנה אחת לאורך הערוץ יחד עם חרתוויסי ותמוגווי: מכל אחד נראה הבא, ויחד הם שלטו בכל העמק. מן המרפסת העליונה כאן ההיגיון הזה מתבהר באופן ששום תוכנית על נייר אינה יכולה להעביר.

רעידות אדמה הפילו חלק מן המכלול, ולכן תאים רבים קרסו או אינם נגישים. כיום חיים כאן שוב כמה נזירים, ולכן רעש ופיקניק פרוש אינם במקומם.

מלמעלה נפתח הנוף לאורך עמק המטקוורי כמעט עד מבצר תמוגווי, ובניגוד לוורדזיה כמעט אף פעם אין כאן עומס. בחניון ורדזיה עומדות ארבעים מכוניות; בווניס קוובבי שלכם היא לרוב היחידה.