צ'יורה

צ'יורה היא הכפר האחד לפני האחרון במעלה הריוני. היא עומדת בין גלולה לגבי בגובה כ-1,300 מטר, בקטע שבו העמק מצטמצם בחדות ומדרונות מיוערים יורדים משני עבריו.

הכפר קטן: כמה עשרות משקי בית, בתי אבן עם מרפסות עץ, כנסייה ישנה ובית קברות במדרון. האוכלוסייה הקבועה זעירה וברובה מבוגרת — הצעירים עברו לאוני ולטביליסי, אם כי רבים חוזרים לקיץ. רעידת האדמה של 1991 הפילה גם כאן בתים אחדים, וחלקם עומדים עד היום כפי שנפלו.

חשיבותה של צ'יורה גיאוגרפית. מכאן יוצאים שבילים: צפונה אל החגורה האלפינית, מזרחה לגבי, ומערבה במעבר עתיק אל סוונטי התחתונה, לכיוון זסחו ולנטחי. האחרון הוא מסלול רב-יומי שדורש אוהל, ניווט וניסיון של ממש; זו אינה טיילת יומית.

מעל הכפר הנוף נפתח. מצפון ניצב הרכס הראשי של הקווקז הגדול עם גושי בובה וצ'יוחי, וממזרח קצה עמק גבי, שממנו יוצאים אל קרחוני בובה וצ'אנצ'אחי. גבי עצמה במרחק כחמישה קילומטרים.

הכפר חי מיוני עד ספטמבר. מאוקטובר הדרך נכנסת תחת שלג וצ'יורה מנותקת למעשה; להגיע לכאן בחורף אינו דבר שכדאי לתכנן.

צ'יורה, גבי וגלולה מרכיבות יחד יחידה נבדלת הידועה בשם מתאראצ'ה, "ראצ'ה של ההר". שלושת הכפרים התפרנסו מצאן, והיו קרובים זה לזה יותר מאשר לאוני שלמטה: ניב משלהם, מנהגים משלהם, מרעה קיץ משלהם מעבר לרכס. עדיין אפשר לשמוע את זה — הדיבור כאן שונה במידה ניכרת מזה שבאמברולאורי. העדרים עולים אל החגורה האלפינית ביוני ויורדים בסוף ספטמבר; מי שמגיע באותם ימים ימצא את עצמו ממתין על הכביש מאחורי כבשים.