גוריה

גוריה היא אזור קטן בין הים השחור לרכס מסחתי, והניגוד הזה מגדיר אותה: שעתיים אחרי שעזבתם את החוף אתם יכולים להיות בגובה אלפיים מטר. האקלים סובטרופי ולח, והנוף הוא תערובת של מטעי תה ואגוזי לוז, חורשות במבוק ויער עבות. על החוף שוכנת אורקי, חוף של חול שחור מגנטי שמיוחסות לו סגולות מרפא עוד מהתקופה הסובייטית, והוא נשאר מקום נופש משפחתי. בקיץ הוא הומה אדם, והמים חמים בדיוק כמו בקובולטי שמדרום. החוף רחב, השקיעה נשקפת ישר מן המים, ומשפחות רבות חוזרות לכאן שנה אחר שנה. שקווטילי, עם הפארק וזירת המופעים שלה, יושבת מעט צפונה משם. בפנים הארץ האזור נרגע. אוזורגטי היא המרכז המנהלי, ולצידה עומד מנזר שמוקמדי, אחד האתרים הדתיים המרכזיים של גוריה, שהיה בעבר אוצר עשיר של איקונות ומלאכת מתכת. נבגלאווי, במורדות ההרים, הוא הכפר שמאחורי המים המינרליים הנושאים את אותו שם. לאנצחוטי וצ'וחטאורי הן שתי העיירות הנוספות באזור, ודרך צ'וחטאורי עוברת הדרך אל ההרים. יעד ההרים המרכזי הוא בחמארו, אתר נופש של בתי עץ בגובה כאלפיים מטר, המוכר במרוצי הסוסים שלו באוגוסט. בחמארו עונתי לחלוטין, בערך מיולי עד ספטמבר, ואפשר להגיע אליו רק בדרך לא סלולה. העונה חדה וברורה: יוני עד ספטמבר על החוף, וחלון צר עוד יותר בהרים. יום או יומיים מספיקים, אלא אם בחמארו נמצא בתוכנית — ואז צריך להוסיף יום שלם רק לנסיעה עצמה. מי שמגיע רק בשביל הים יכול לשלב את גוריה בדרך דרומה לבטומי.