הפארק הלאומי ג'וואחתי

הפארק הלאומי ג'וואחתי הוקם ב-2011, והוא אינו גוש אדמה אחד אלא רשת של אגמים ובתי גידול לחים הפזורים על פני הרמה: חנצ'לי, בוגדשני, מדטפה, סולדה וקרצחי. כולם שוכנים סמוך לגובה של אלפיים מטר, על רמה געשית פתוחה וחשופה מעצים.

העיקר כאן הוא הציפורים. ג'וואחתי יושבת על מסדרון הנדידה העולה צפונה מאפריקה ומאסיה, ובאביב ובסתיו קולטים האגמים אלפי ציפורים: עגורים, אווזים, מיני ברווזים רבים, חופמאים ואנפות. שקנאים מסולסלים מקננים בחנצ'לי ובבוגדשני — מין שנעשה נדיר ברחבי אירופה ואשר בגאורגיה נאחז בעיקר כאן.

לחנצ'לי סיפור משלה. בתקופה הסובייטית ייבשו את האגם לצורכי השקיה, ומפלסו נותר לא יציב שנים רבות. בעשור האחרון הושקעה עבודה בשיקום משטר המים, והציפורים חזרו. זה אחד המקרים הלא שכיחים שבהם השיקום עובד באופן נראה לעין.

גם הנוף עצמו ראוי לתשומת לב. זוהי רמה געשית צעירה המוקפת בקונוסים של רכסי אבולי וסמסארי, והאגמים שוכנים בגומחות שנסכרו בזרמי לבה עתיקים. בקיץ משמשים כרי הדשא שמסביב מרעה קיץ, ומפוזרים בהם מחנות רועים. הערה מעשית אחת: אגם קרצחי שוכן על גבול טורקיה ובאזור הגבול חלות מגבלות גישה, ולכן אל תיסעו לשם על דעת עצמכם.

התשתית צנועה: מרכז מבקרים בנינוצמינדה, מגדלי תצפית בחנצ'לי ובבוגדשני, כמה מסלולים קצרים ומסלול אופניים. הכניסה חינם.

על החורף ראוי לדבר בפשטות. מנובמבר עד אפריל האגמים קפואים, הציפורים אינן, הטמפרטורה בלילה יורדת לכיוון מינוס שלושים, וזו אחת הפינות המיושבות הקרות ביותר בגאורגיה. הרוח אינה נחה, היא מסיטה שלג אל הכבישים, ודרכים משניות נחסמות תכופות. גם בקיץ אין על הרמה כמעט צל ולא מחסה.