קברי אנאטורי

אנאטורי הוא המקום שאליו הלכו אנשים אל מותם ברגליהם שלהם. על פי המסורת המקומית, כשהמגפה הגיעה לחבסורתי, עזבו תושבי הכפר אנאטורי שנדבקו את בתיהם כדי להציל את משפחותיהם, נכנסו אל הכוכים ונשכבו על מדפי האבן לצד אלה שכבר מתו — לחכות לסוף. זו אולי צורת הבידוד הקיצונית ביותר שהמציאה האנושות.

האתר עומד כשלושה קילומטרים אחרי שאטילי, בערוץ נהר הארגון, סמוך לגבול צ'צ'ניה — במקום שבו הדרך מתפצלת למוצו. המכלול מורכב מכמה כוכים מלבניים בנויים אבן צפחה:

• תאי קבורה עם פתחי חלון קטנים שאפשר להציץ דרכם
• מדפי אבן שעליהם נשכבו הגוססים
• עצמות אדם וגולגלות, גלויות לעין עד היום

סורגי פלדה הותקנו על הפתחים אחרי שדווחו מקרים של גניבת עצמות. במסורת החבסורית, השוזרת מנהגים פגאניים ונוצריים, המקום נותר אדמה קדושה — נהגו בו בכבוד שקט. בחורף הדרך דרך המעבר סגורה; העונה המציאותית היא יוני עד אוקטובר.